תקנות התעבורה

תקנות התעבורה עד חלק י"ג 1

תקנות  התעבורה, תשכ"א-1961 1

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 8, 12, 19ב, 23 ו-24 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), סעיפים 14(א) ו-2 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש"ט-1948, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:

חלק א': כללי

פרק ראשון: פרשנות

1. הגדרות (תיקון: תש"ל, תשל"א, תשל"ב, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ח, תש"ם, תשמ"ב, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"א, תשס"ב, תשס"ה49, תשס"ו-61,59 תשס"ז, תשס"ח30, 59, 64, תשס"ט61, תש"ע)

בתקנות אלה

"אוטובוס" – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס;

אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה:

(1)  הוא מיועד לפני מבנהו להסעת עד שישה עשר נוסעים בנוסף לנהג;

(2)  מותקן בו מרכב תקני;

(3)  משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג;

(4)  הוא מצוין ברשיון הרכב באוטובוס זעיר או באוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין.

"אוטובוס פרטי" – אוטובוס שאינו רכב ציבורי;

"אוטובוס ציבורי" – רכב ציבורי שהוא אוטובוס;

"אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, וברכב מנועי הנע על שלושה גלגלים אשר צוין ברישיונו בתל אופנוע ואשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;

"אופנוע להגשת עזרה ראשונה" – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה:

(1)  הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ-12 קילוואט (16 כוח סוס);

(2)  הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה;

(3)  ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו;

(4)  ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה;

(5)  צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה.

ההגדרה אופניים עם מנוע עזר בתוקף מיום 6.3.2010 עד יום 5.3.2011 (לפי ק"ת תש"ע, 747)

"אופניים עם מנוע עזר" – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה שמותקן בהם מנוע עזר חשמלי שנתקיימו בהם כל אלה:

(1) ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;

(2) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים;

(3) כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש;

(4) הם עומדים בדרישות תקן אירופי 15194 EN ובהוראות לעניין יישום התקן האירופי כאמור בישראל, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם הממונה על התקינה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, העומדים לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

"אורך כולל" – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי;

"אזור מיתון תנועה" – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש והוא מסומן בתמרור ג 52- בכניסה אליו ובתמרור ג 53- ביציאה ממנו;

"אזור קנס מוגדל" – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על-פי צו לפי סעיף 30 לפקודה וסומן בשלט שבו צויין "קנס מוגדל";

"אמבולנס" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו;

"בוחן" – אדם שנתמנה בכתב על-ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין הפקודה והתקנות לפיה, כולן או מקצתן;

"בעלי חיים" – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית;

"גובה כולל" – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו;

"גורר" – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר;

"גרור" – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על-ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי;

"דיפרנציאל" – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו בתקנה 266;

"דרך מהירה" – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל
כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצג תמרור המורה על "דרך מהירה";

"דרך עירונית" – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית";

"הסדר תנועה" -תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך";

, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך;

"הסעת תלמידים" – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו
בסעיף 70ג(ד) לפקודה או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם,
למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד-1994; לענין זה, "ילדים" – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;

"זוטובוס" – מונית שנתקיימו בה כל אלה:

(1) מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות;

(2) משקלה הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג ואינו עולה על 3,500 ק"ג;

(3) גובהה אינו פחות מ-175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב;

(4) מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב.

"זמן תאורה" – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות;

"חומר מסוכן" – כהגדרתו בתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;

"חניה" – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין;

"טיולית" – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד;

(2) משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג;

(3) ביום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993) היה לגביו היתר להסעת נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת;

(4) מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב;

(5) אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ"ב בטבת התשמ"ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני;

(6) הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית;

"טרקטור" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור;

"טרקטור משא" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:

(1)  הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

(2)  משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,500 ק"ג;

(3)  ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;

(4)  הוא מצויד בדיפרנציאל;

(5)  הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין;

(6)  הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא.

"טרקטורון" – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה:

(1)  הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות;

(2)  אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג משני צדי המושב;

(3)  ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון;

(4)  הוא צוין ברשיון הרכב כטרקטורון;

(5)  (בוטלה)

"ימין או שמאל" – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה;

"כביש" – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו,  למעט שולי הדרך;

"כביש חד-סטרי" – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד;

"כושר נשיאה" – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה;

"לילה" – פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה;

"מדרכה" – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;

"מחלף" – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש;

"מוצר תעבורה" – כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג-1983;

"מכונה נגררת" – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;

"מכונה ניידת" – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה;

"מכונה ניידת רגלית" – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:

(1)  מכוונת בידי אדם האוחז בה;

(2)  אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה;

"מלגזה" – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה;

"מנהל אגף הרכב" – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה;

"מנהרה" – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת–קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה.

"מספר שלדה" – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב;

"מעבדה מוסמכת" – מעבדה מוסמכת לבדיקת רכב שאישר לענין זה מנהל אגף הרכב;

"מעבר חצייה" – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל;

"מפגש מסילת ברזל" – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך;

"מרכב אחוד" – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless (frame body שחללו הפנימי תוכנן על-ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען;

"מרכב תקני" – מרכב מסוג כאמור בחלק ג בתוספת השניה;

"משקל כולל מותר" – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל;

"משקל עצמי" – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג; לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו;

– אי-המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על-ידי כך עלול הנהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם;

"משרד התחבורה" – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

"נכה" –

(א) אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם
לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי),  תשט"ו-1955, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2):

(1) שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;

(2) שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו;

(ב) "עיוור" – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970;

(ג) אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה.

"נעלי בטחון" – טריזים בצורת משולש ישר-זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב;

"נתמך" – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך;

"נתיב" – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים;

"עגלת יד" – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים;

"עובר דרך" – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה או לכל מטרה אחרת;

"עמעום" – כיבוי אור גבוה בפנסי החזית, והדלקת אור המעבר, כמשמעותם בתקנה 334;

"פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי  (נוסח חדש), תש"ל-1970;

"צומת" – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על-ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על-ידי הארכתם המדומה;

צומת אינו כולל –

(1) התמזגות כבישים בדרך מהירה;

(2) שטח המתהווה על-ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור;

(3) התמזגות בכביש חד-סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א20-;

"ציוד חריג" – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות;

"קו עצירה" – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה;

"קו שירות", לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי הפקודה, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות;

"קלנועית" – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)  רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד;

(2)  ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד;

(3)  הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד;

(4)  מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה;

(5)  הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם;

(6)  הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד.

"קצין משטרה" – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון;

"רוחב כולל" – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון – כיוון;

"רחוב משולב" – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב.

"רכב איטי" – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה
על 40 קמ"ש על-ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה;

"רכב אספנות" – אופנוע, רכב נוסעים פרטי, רכב פרטי דו-שימושי, אוטובוס ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות.

"רכב בטחון" – אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור על היותו רכב ביטחון מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, אופנוע להגשת עזרה ראשונה, רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה לישראל, רכב לכיבוי שריפות רכב שיטור משולב ובלבד שמצוי בו שוטר ורכב אחר שאושר על-ידי רשות הרישוי כרכב בטחון, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב אדום, כחול כחול-צהוב או כחול-אדום ומשמיעים אות אזעקה בסירנה;

"רכב בטיחותי" – כהגדרתו בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994;

"רכב חילוץ" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ;

"רכב חשמלי" – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;

"רכב להסעת תלמידים" – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים.

"רכב מדברי" – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי;

"רכב מורכב" – תומך שמצורף אליו נתמך;

"רכב מחובר" – רכב מנועי שמצורף אליו גרור;

"רכב מיושן" –

"רכב נוסעים פרטי" – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1.

"רכב סיור" – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור;

"רכב צדי" – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו;

"רכב שטח" – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה:

(1)  הוא נע על 4 גלגלים לפחות;

(2)  נפח מנועו אינו עולה על 750 סמ"ק;

(3)  משקלו העצמי אינו עולה על 750 ק"ג;

(4)  ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה;

(5)  הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח.

"רכינוע" – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

(1)  רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ;

(2)  ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית;

(3)  הוא מיועד לנוסע אחד בלבד;

(4)  מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה;

(5)  משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג;

(6)  משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג;

(7)  הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות

המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן:

(א)  יציבות;

(ב)  נראות;

(ג)  מניעת החלקה.

"רכב שיטור משולב" – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב.

"רשות תימרור מרכזית" – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה;

"רשות תימרור מקומית" – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה;

"שביל" – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך;

"שול הדרך" – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של שלושה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות משלושה מטרים משפת הכביש;

"שטח הפרדה" – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה;

"שטח הפרדה בנוי" – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה.

"תומך" – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך;

"תלת אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת-אופנוע או תלת-קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג;

"תעודה" – רשיון, היתר, אישור או פטור;

"תמרור" – כל סימון, אות או איתות, לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי-דרך;

"תעריף" – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי חלקים ה' או ו', רשימת קווי שירות כמשמעותו בתקנה 384 ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין.

פרק שני: הוראות כלליות

2. בקשה לתעודה (תיקון: תש"ל)

הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה.

3. הגשת בקשה (תיקון: תש"ל)

(א) כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה (בפרק זה – הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת.

(ב) המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו.

4. סמכויות הרשות לגבי תעודות (תיקון: תש"ל)

(א) הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתיתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש בפקודה או בתקנות אלה הוראה אחרת.

(ב) תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב.

5. המצאת תעודות לשם רישום שינויים (תיקון: תש"ל)

החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי.

6. ביטול תעודות (תיקון: תש"ל)

הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה.

7. פטור לסוגיו (תיקון: תש"ל)

מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני-אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים.

8. הוראת שעה (תיקון: תשס"ו, תשס"ז)

על אף האמור בתקנה 7, בתקופה שמיום ח' באלול התשס"ו (1 בספטמבר 2006) עד יום י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007), יראו כאילו בתקנה 1(2), במקום "הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט" נאמר "הדרישות המתייחסות לחגורות בטיחות ושילוט.

9. חובת החזקת תעודות (תיקון: תש"ל, תשל"ח, תשמ"ז, תשנ"ה, תשנ"ו)

(א) לא ינהג אדם רכב אלא אם נמצאים אתו רשיון הרכב, רשיון הנהיגה, תעודת הביטוח או כל תעודה או רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב האמור. רשות הרישוי רשאית לפטור נוהג רכב שבבעלותו של תאגיד המעסיק קצין בטיחות לפי חלק י' לתקנות אלה מן החובה להחזיק רשיון רכב או תעודת ביטוח בשעת נהיגה ברכב בתנאים אלה:

(1) נוהג הרכב מחזיק צילום מרשיון הרכב ומכל תעודה המתייחסת לרכב, וצילום מרשיון להסעה מיוחדת ברכב או להסעת סיור ברכב, לפי הענין, שניתן לפי צו  הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985, ומתעודת ביטוח המראה על פניו שהם בני תוקף וחתומים בידי קצין הבטיחות ובחותמתו שצוין בה מספר כתב ההסמכה שלו;

(2) הנוהג יציג לפי דרישתו של שוטר תוך הזמן שקבע השוטר את רשיון הרכב ואת תעודת הביטוח המקוריים;

(3) (בוטלה)

(ב) הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על-ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם.

(ג) אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה.

9א. תוית ברכב לנוהג חדש (תיקון: תש"ן, תשנ"א, תשס"ה)

(א) לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה ברכב נוסעים
פרטי, ברכב פרטי דו שימושי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור בתוספת השניה (בתקנה זו – התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתוניים כך שתיראה לנוהג אחריו.

(ב) לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב.

10. המועד לפעולה (תיקון: תש"ל)

מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה, תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת.

11. (בוטלה) (תיקון: תשס"ז) 64

12. כפל תעודות (תיקון: תש"ל, תשל"ז, תשס"ג)

(א) הוכח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי תעודה אבדה, נגנבה או נפגמה או נלקחה מבעליה בידי רשות שהוסמכה לכך כדין, ובמועד פנייתו רשאי הפונה להחזיק בה, רשאית הרשות לתת כפל תעודה לאחר ששולמה האגרה לכך.

(ב) מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה – יחזיר את הכפל לרשות.

13. חובה להודיע על שינוי (תיקון: תש"ל, תשל"ג, תשל"ז, תשמ"ו, תשס"ז, תש"ע)60

(א) בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות.

(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לפקיד הרישום כמשמעותו בחוק האמור.

14. הטלת חובה (תיקון: תש"ל)

לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו.

14א.  תחולת תקנות על רכב משא (תיקון: תשס"ד)

חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין.

15. שימוש בהתאם לרשיון (תיקון: תש"ל)

לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי הפקודה או תקנות אלה.

15א. אגרות (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשס"ג43, תשס"ו)

(א) האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט בתוספת הראשונה, והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

(ב) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א).

15ב. תנאים למתן תעודה או לחידושה (תיקון: תש"ם, תשמ"ז, תשס"ה)

מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –

(1) יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי שלהרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;

(2) לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי;

(3) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;

(4) המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;

(5) רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;

(6) המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;

(7) המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.

15ג. ביטול תעודה או התלייתה (תיקון: תשמ"ז)

הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם –

(1) נתקיים בבעל התעודה האמור בתקנה 15ב (1) עד (3);

(2) הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת.

חלק ב': הדרך והתנועה בה

פרק ראשון: סמכויות

סימן א': המפקח על התעבורה

16. סמכויות המפקח הארצי על התעבורה (תיקון: תשמ"ט)

המפקח הארצי על התעבורה רשאי –

(1) לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;

(2) לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים.

סימן ב': רשות תימרור מרכזית

17. סמכות רשות תמרור מרכזית (תיקון: תשמ"ט)

(א) רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.

(ב) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית.

סימן ג': רשות תימרור מקומית

18. סמכות רשות תמרור מקומית (תיקון: תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ג, תשס"ז) 60

(א) זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה –

(1) תמרורי אזהרה, למעט תמרור א43- שמשמעותו הוראה;

(1א)  תמרורי הוריה ב-30, ב-31, שיהיו בתוקף רק בשעות הלילה;

(2) תמרורי מודיעין, למעט תמרורים ג2- ו-ג7-;

(3) סימנים על פני הדרך, למעט סימנים ד4-, ד6-, ד11-, ד15-, ד17-, ד18- ו-21;

(4) סימני עזר בדרך.

(ב) בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד ב-59, ד3-, ד17-, ד18- ו-ד21-.

(ג) רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו-(ב).

(ד) רשות תמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה.

(ה) רשות תמרור מקומית רשאית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי – לגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד,לקבוע הסדר תנועה זמני, למעט קביעת תמרורים ב-35 , ב-56 עד ב-59, ד 3- , ד17- , ד 18- ו-ד 21-;

בתקנת משנה זו, "הסדר תנועה זמני" – הסדר תנועה לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים, שניתן להארכה מזמן לזמן לתקופה של ארבעה חודשים, מנימוקים שיירשמו ולאחר התייעצות עם קצין משטרה או קצין משטרה צבאית פיקודי.

19. (בוטלה) (תיקון: תשמ"ט)

19א. כללי תעתיק (תיקון : תשס"ח64)

שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג -1953, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה.

סימן ד': קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי (תיקון: תשס"א)

20. סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי (תיקון: תש"ל, תשס"א)

(א)  קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין.

(ב)  קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין.

פרק שני: התנהגות בדרך

סימן א': כללי

21. חובתו של עובר דרך (תיקון: תש"ל, תשל"ו)

(א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.

(ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –

(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;

(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;

(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;

(4) יסכן חיי אדם.

(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

22. ציות לתמרורים (תיקון: תש"ל, תשל"א)

(א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.

(ב) האותות הניתנים על-ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

23. ציות לשוטר, פקח ועובד מע"צ (תיקון: תש"ל, תשל"ב, תשל"ז, תשמ"ג, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"א, תשס"ג30, תשס"ו, תשס"ז) 60

(א)  עובר דרך חייב לציית –

(1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר,  או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני);

(1א)  להוראות שנותן עובד מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (בתקנה זו – עובד מע"צ) במדים או עובד מטעמה או להוראות שנותן עובד חברת נתיבי איילון בע"מ (בתקנה זו – עובד נת"א) במדים או עובד מטעמה במדים או להוראות שנותן עובד חברת נתיני איילון בע"מ (בתקנה זו – עובד נת"א) במדים או עובד מטעמה במדים או עובד מטעמה במדים, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מתבצעת עבודת סלילה או אחזקה של כביש, שהוסמכו בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה;

(2) לאותות הניתנים על-ידי שוטר במדים או על-ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד מע"צ או על ידי עובד נת"א במדים.

(ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על-ידי כל רשות מוסמכת לכך.

(ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על-ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין.

24. איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה (תיקון: תש"ל, תשנ"ח)

(א) (1) האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון
התנועה כשכף היד פתוחה, או על-ידי אור לבן בזמן תאורה;

(2) האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם.

(ב) האות שיינתן על-ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות.

25. בקיאות ברכב (תיקון: תש"ל)

לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו.

26. הנוהג ברכב (תיקון: תש"ל)

אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:

(1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך;

(2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים;

(3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני;

(4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

27. מצב כללי של הרכב (תיקון: תש"ל, תשל"ח, תשמ"ז, תשס"א)

(א)  לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך.

(ב)  לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות הפקודה או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון.

(ג)  לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.

(ד)  לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי.

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף.

28. חובה להחזיק בהגה או בכידון (תיקון: תש"ל, תשנ"ד, תשנ"ח, תשס"ח64)

(א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב) (1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);

(2) בתקנת משנה זו –

"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

28א. תצוגה הנראית לנהג (תיקון: תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט60, 68)

(א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.

(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.

(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.

29. חובה להחזיק במושכות (תיקון: תש"ל)

הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע.

30. מכשירים-אופטיים (תיקון: תש"ל, תשל"ז, תשמ"ג)

(א) בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במכשירים אופטיים או שצויינה ברשיונות חובה להסתייע במשקפיים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה – מכשירים אופטיים) לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים.

(ג) לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות.

31. דרך שיוחדה למשחקי ילדים (תיקון: תש"ל, תשמ"ח)

(א) יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי רכב על-ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה – "משחקי ילדים" – לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת.

(ב) הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם.

32. רכב משטרה (תיקון: תש"ל, תשל"ה, תשנ"ה, תשס"ג, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז)

(א)  רכב של משטרת ישראל, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

(ב)  רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שהתקיימו אחד מאלה:

(1)  הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור;

(2)  נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו.

(ג)  (בוטלה

(ד)  רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות חלק ב' או ד', אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד.

סימן ב': הכביש ונתיביו

33. החובה להשתמש בכביש בלבד (תיקון: תש"ל, תשל"א, תשנ"ב, תשנ"ו, תשס"א)

(א) במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה.

(ב) עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך, לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך.

בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה.

34. ייעודו של כביש, שביל או נתיב (תיקון: תשל"ט, תשמ"ז, תשנ"ה)

(א) בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.

35. התנועה בצד ימין (תיקון: תש"ל)

נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות חלק זה.

36. דרך מחולקת (תיקון: תש"ל, תשל"ט, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ה, תשס"ח)34, 64

(א) בדרך המחולקת לארכה על-ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי.

(ב) בדרך המחולקת על-ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על פי תמרור ובמקום שהותר.

(ג) בכביש המחולק על-ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני.

(ד) בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת. לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר.

(ה) בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה.

לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

37. כיוון התנועה בכביש חד-סטרי (תיקון: תש"ל)

לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש.

38. מעבר על פני מדרכה או שולי דרך (תיקון: תש"ל, תשל"ו, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ה)

(א) לא ינהג אדם רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, אלא לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם.

(ב) הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו.

(ג) הוראות תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב.

39. נהיגה סביב מקום מחסום (תיקון: תש"ל)

(א) נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם.

(ב) נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה.

39א. תנועת מכונה ניידת (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ה49, תש"ע) 75

(א) לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו בחלק י' או מחזיקה.

(ב) לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה.

(ג) לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע בתקנה 313 ובכפוף לאמור בתקנה 279(ג)(4) עד (6), לפי הענין.

(ד) קצין משטרה כהגדרתו בתקנה 85(ז) רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו.

(ה) (בוטלה) (תיקון: תש"ע)

(ו)  לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה.

(ז)  לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ"ש.

(ח)  לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי;

(ט) לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור.

39ב. (בוטלה) (תיקון: תשנ"ה)

39ג. תנועת טרקטורון ובטיחותו (תיקון: תשנ"ד)30

(א) לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

(ב) מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג) הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב.

(ד) לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

39ד.  תנועת טרקטור משא ובטיחותו (תיקון: תשס"ה49, תשס"ז) 63

(א)  הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.

(ב)  מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג)  לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.

39ה.  תנועת רכב שטח ובטיחותו (תיקון: תשס"ה49)

(א)  לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו.

(ב)  מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש.

(ג)  הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב.

(ד)  לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור בחלק ג' לתוספת השניה.

39ו.  הגבלת נהיגה בטרקטור (תיקון: תשס"ה49)

(א) לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק"ג או  שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי תקנה 177.

(ב)  נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור.

39ז.  תנועת מכונה ניידת רגלית (תיקון: תשס"ה, תשס"ו-59)

(א)  לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.

(ב)  הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר.

(ג)  על אף האמור בתקנה 54 לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק"מ בשעה.

סימן ב'1: קלנועית (תיקון: תשס"ו)

39ח.  פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס"ו)

בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39ט.  פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשס"ו)

הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39י.  נהיגה קלנועית (תיקון: תשס"ו)

(א)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה.

(ב)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו לפעילה בבטחה.

(ג)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה.

39יא.  תנועת הקלנועית (תיקון: תשס"ו, תשס"ח64)

(א)  לא ינהג אדם בקלנועית אלא לשם חצייתו.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש שהוא בתחומי מושב או קיבוץ, או אם התקיים אחד מאלה:

(1)  אין לצד הכביש מדרכה;

(2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;

(3)  לא ניתן בנסיעה בקלנועית, לעלות על המדרכה או לרדת ממנה.

(ב-1) לא ינהג אדם בקולנועית במנהרה.

(ג)  לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה.

(ד)  בתקנה זו  נהיגה לרבות דחיפת הקלנועית.

סימן ב'2: רכינוע (תיקון: תשס"ו, תשס"ט61)

39יב.  פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס"ו61)

בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39יג.  פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשס"ו61)

הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39יד.  נהיגת הרכינוע (תיקון: תשס"ו, תשס"ט61)

(א)  לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים.

(ב)  לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו.

39טו.  תנועת הרכינוע ובטיחותה (תיקון: תשס"ו, תשס"ט61)

(א)  לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכי-נוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה:

(1)  אין לצד הכביש מדרכה;

(2)  לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה;

(3)  לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה;

(ג)  לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה.

סימן ב'3: אופניים עם מנוע עזר (תיקון: תש"ע)

סימן ב'3 בתוקף מיום 6.3.2010 עד יום 5.3.2011 (לפי ק"ת תש"ע, 747)

39טז. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תש"ע)

בעל אופניים עם מנוע עזר והנוהג בהם פטור מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה.

39יז. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תש"ע)

הנוהג באופניים עם מנוע עזר פטור מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה.

39יח. נהיגת אופניים עם מנוע עזר (תיקון: תש"ע)

לא ינהג אדם באופנים עם מנוע עזר אלא לאחר שמלאו לו

ארבע עשרה שנים.

סימן ג': סטיה, פניה ונסיעה אחורנית

40. סטיה מנתיב נסיעה (תיקון: תש"ל)

(א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.

(ב) בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על-ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו.

(ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.

41. אין פניה אלא בבטחה (תיקון: תש"ל)

נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

42. פניה ימינה (תיקון: תש"ל)

נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.

43. פניה שמאלה (תיקון: תשמ"ז)

(א) נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –

(1) מכביש חד-סטרי – כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;

(2) מכביש דו-סטרי – כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;

(3) מכביש דו-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.

(ב) נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה –

(1) בכביש חד-סטרי – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה;

(2) בכביש דו-סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה – בקשת רחבה לצד הימני של הכביש;

(3) בכביש דו-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה.

(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת.

44. פניית פרסה (תיקון: תש"ל, תשל"ו, תשמ"ו, תשמ"ח)

(א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.

(ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.

45. נסיעה אחורנית (תיקון: תש"ל)

נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1) סיכון או פגיעה;

(2) הטרדה או הפרעה.

סימן ד': פגישה ועקיפה

46.  פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה (תיקון: תש"ל)

(א) שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות.

(ב) נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר.

47. עקיפה (תיקון: תש"ל, תשל"ז, תשמ"ד, תשמ"ז, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ה, תשס"ח64)

(א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.

(ב) מותר לנוהג רכב לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:

(1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;

(2) בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;

(3)  נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית.

(4)  נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.

(ג) בלי לפגוע בהוראות תקנת-משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.

(ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

(ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:

(1) הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;

(2) הוא נמצא אחרי התמרור א30- לפני מפגש מסילת ברזל ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;

(3) הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על-ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;

(4) הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת.

(5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים.

(6) הוא נמצא במנהרה או בתוך 50 מטרים לפני מנהרה או 50 מטרים אחרי היציאה מן המנהרה."

(ו) הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא יחולו על –

(1) עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;

(2) עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על-ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.

(ז) נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.

(ח) נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סיטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך.

48. רכב שנעקף (תיקון: תש"ל, תשל"ו, תשמ"ו, תשנ"ה)

(א) נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו.

(ב) נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה.

(ג) הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי, כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו.

סימן ה': ריווח

49. ריווח בין רכב לרכב (תיקון: תש"ל, תשנ"א)

(א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.

(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב.

50. נסיעה בשיירה (תיקון: תש"ל, תשנ"ה)

(א) כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח.

(ב) רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד.

(ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות.

סימן ו': מהירות

51. מהירות סבירה (תיקון: תש"ל)

לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.

52.  האטה (תיקון: תש"ל, תשמ"ח, תשנ"ח, תשס"ח64)

בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:

(1)  בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;

(2)  בדרך שאינה פנויה;

(3)  כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;

(4)  בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;

(5)  בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;

(6)  בהתקרבו למעבר חציה;

(7)  בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;

(8)  בירידה תלולה או ארוכה;

(9)  בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;

(10)  בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;

(11)  בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;

(12)  בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;

(13)  בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;

(4) ברחוב משולב.

(15) באזור מיתון תנועה;

(16) במנהרה.

53.  בלימת פתע (תיקון: תש"ל)

לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך.

54. מהירות מרבית מותרת (תיקון: תש"ל, תשל"ט, תשמ"ג, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ד30, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס34, תשס"א, תשס"ג, תשס"ה, תשס"ח64)

(א) לא ינהג אדם ברכב בדרך ובמהירות העולה על הקבוע לצידו בטבלה שלהלן:

                      מקום                               דרך                                                  דרך               דרך                                               דרך

                                                            עירונית                                            שאינה           שאינה                                           מהירה

                                      דרך             שמוצב בה                      דרך             עירונית          עירונית                                        שמוצב בה

                                   עירונית            תמרור                        שאינה        שמוצב בה      עם שטח                דרך                  תמרור

סוג הרכב                                             ב-20                         עירונית         תמרורב-20    הפרדה בנוי          מהירה                ב-20

                                                               מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה

(1)  רכב מנועי              50            כמצוין                      80           כמצוין            90                 110             כמצוין

למעט סוג                                     בתמרור                                    בתמרור                                                 בתמרור

רכב כאמור

בפסקאות (2) עד (5)

(2)  אוטובוס שאינו     50            כמצוין                      80            כמצוין           90                 100              כמצוין

אוטובוס זעיר                               בתמרור                                    בתמרור                                                  בתמרור

                                                                                                                                                            ולא עולה

                                                                                                                                                            על 100

(3)  רכב מסחרי           50            כמצוין בתמרור        80           כמצוין            80                 80                כמצוין

שמשקלול הכולל                         ולא יעלה על 50                        בתמרור                                                   בתמרור

המותר עולה                                                                                 ולא עולה                                                 ולא עולה

על 12,000 ק"ג וטיולית                                                                 על 80                                                       על 80

וברכב עבודה

(4) (בוטלה) (תיקון: תשס"ח)

(5)  רכב איטי              40            כמצוין                      40             כמצוין           40               סגורה            סגורה

טרקטור ומכונה                          בתמרור                                     בתמרור                             בפניו               בפניו

ניידת                                            ולא עולה                                   ולא עולה

                                                     על-40                                         על 40

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באיזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.

(ג)  כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.

(ד) (1) רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת
פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן ;

(2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב;

(3) (בוטלה) (תיקון: תשס"ח)

(ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.

(ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:

(1) בדרך עירונית – 80 קמ"ש;

(2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה 90 – קמ"ש;

(3) בדרך מהירה – 110 קמ"ש.

(ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו-52 ומכל דין אחר לענין מהירות.

סימן ז': מפגש מסילת ברזל

55. האטה לפני מפגש (תיקון: תש"ל)

(א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן – מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים.

56. עצירה לפני מפגש (תיקון: תש"ל, תשמ"ו)

(א) בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן – רכבת); ואלה הנסיבות:

(1) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה;

(2) מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה;

(3) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת;

(4) המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה.

(ב) נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת
משנה (א)(2) ינהג כדלקמן:

(1) יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו;

(2) יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית;

(3) יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה.

57. מעבר אוטובוס במפגש סלול (תיקון: תש"ל, תשמ"ו, תשמ"ז)

הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג, לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו.

סימן ח': איתות

58. חובה לאותת ודרך האיתות (תיקון: תש"ל)

(א) נוהג רכב העושה אחד מאלה:

(1) מתכונן לנוע או להפנות את רכבו;

(2) מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו;

(3) עוצר את רכבו;

יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור.

(ב) נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות.

59. מתן אות (תיקון: תש"ל, תשנ"ו)

(א) אות כאמור בתקנה 58(א) יינתן כדלקמן:

(1) לענין פסקאות (1) ו-(2) – על ידי מחוון כיוון;

(2) לענין פסקה (3) – על ידי אור הבלימה.

(ב) התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א' או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו.

(ג) נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א' אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת.

60. האותות (תיקון: תש"ל, תשנ"ו)

(א) האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן –

(1) במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;

(2) ביד – בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.

(ב) האות להנעת רכב למעט אופניים העומד בצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן –

(1) במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו הימני של הרכב;

(2) ביד – בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון.

(3)  באופניים – בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.

(ג) האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן –

(1) באור הבלימה; או

(2) ביד – בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.

(ד) נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.

61. הנוהג בעקבות רכב אחר (תיקון: תש"ל)

נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר – ללא הפרעה.

62. שימוש באות אזהרה (תיקון: תש"ל, תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ח)

(א) לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי.

(ב) מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה וצבעו –

(1) ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול אדום;

(1א) ברכב שיטור משולב – כחול-צהוב;

(2) באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל ברכב לכיבוי אש – אדום;

(3)  ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון – אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל – כחול;

(4) ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי תקנה 85, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי – צהוב.

(ג) הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל.

63. השימוש בצופר (תיקון: תש"ל, תשמ"ז, תשס"ה)

(א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות.

(ב) (בוטלה)

(ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר.

סימן ט': זכות קדימה

64. רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך (תיקון: תש"ל, תשל"ט, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ו, תש"ס, תשס"ח64)

(א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה:

(1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין;

(2) נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפיסקה (1);

(3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה.

(ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –

(1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;

(2) יאיט ויתן קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.

(ג) נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר.

(ד) נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.

(ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת בנסיעתו אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.

(ו) נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.

65. כניסה לצומת (תיקון: תש"ל, תשל"א, תש"ם)

לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור.

66. הסעת רכב (תיקון: תש"ל)

לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור בסימן ח'.

67. הולכי רגל במעבר חציה (תיקון: תש"ל)

(א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך.

(ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.

(ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.

68. כביש חסום (תיקון: תש"ל)

כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו.

סימן י': חניה, עמידה ועצירה

69. חניה עמידה ועצירה (תיקון: תש"ל, תש"ם, תשמ"ח)

(א) הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך, בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על –

(1) העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך;

(2) פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה;

(3) ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך;

(4) רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי.

(ג) בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת.

(ד) קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפיסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר.

(ה) הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית.

(ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו בדרך אם –

(1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;

(2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3).

69א. העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות (תיקון: תשל"ח)

(א) לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו בתקנה 72 (א) המצויים בתחום דרך שאינה עירונית.

70. סימון רכב עומד על פני הדרך (תיקון: תש"ל, תשמ"ו, תש"ס, תשס"ה)

(א) רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור בתקנה 367 שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות.

(ב) בנוסף על האמור בתקנת-משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה –

(1)  באוטובוס ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור בתקנה 366 או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון);

(2) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון.

71. הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור (תיקון: תש"ל)

לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן –

(1)  שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;

(2)  שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך.

72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה (תיקון: תש"ל, תשל"א, תשל"ח, תשמ"א, תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח64)

(א)  לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

(1)  בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי, או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו ככביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה;

(2)  על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה;

(2א)  על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;

(3) בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;

(4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם;

(5) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;

(6)  בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטר לפניו;

(7)  בתחום שנים-עשר מטר לפני קו עצירה;

(8)  בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש;

(9)  בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק;

(10)  בצד רכב אחר העומד או חונה בצדו של הדרך;

(11)  על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטר לפניה או לאחריה;

(12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטר או יותר;

(13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת;

(14)  בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם הורדת נוסעים;

(15)  ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם;

(16)  ליד תמרור ג43- המסמן מקום חנייה לרכב של נכה-משותק רגליים.

(ב) לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת.

(ג) לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית.

72א.  איסור התנעת אוטובוס חונה (תיקון: תש"ס)

(א)  לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו.

(ב)  על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם.

73. רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע (תיקון: תש"ל)

לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע.

74. רכב שנשאר בלי השגחה (תיקון: תש"ל, תשס"א)

(א) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג.

(ב)  לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע.

(ב-1)  על אף האמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו.

(ג) נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד  יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה.

(ד)  רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב, נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים.

75. חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש (תיקון: תש"ל)

העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות, יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה.

76. חניה מותרת לפי תמרור (תיקון: תש"ל, תשל"א, תש"ם, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ה)

(א) על אף האמור בסימן זה, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב
בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה.

(ב)  נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור ב-29 או ד15-, למעט בתחום תחנת אוטובוס.

(ג)  לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק"ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית.

77. גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ו)

רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי סעיף 70א לפקודה, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו בתוספת החמישית.

78. איסור נעילת רכב ושחרורו (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשמ"ח)

(א) לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין.

(ב)  אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו.

סימן י"א: הסעת נוסעים והובלת מטען

79. בטיחות בנסיעה (תיקון: תש"ל)

(א) לא יסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו.

(ב) הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב.

80. פתיחת דלת וסגירתה (תיקון: תש"ל)

(א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.

(ב)  לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.

81. עליה לרכב וירידה ממנו (תיקון: תש"ל)

לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא –

(1)  כשהרכב עומד;

(2)  מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך;

(3)  מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים;

(4)  במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה.

82. הסעה לצד הנהג (תיקון: תש"ל)

(א)  נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ב)  רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר.

83. הסעת תלמידים (תיקון: תש"ל, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ו, תשס"ה, תשס"ו)

(א)  לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים.

(ב)  לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים.

(ב-1)  לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים.

(ב-2)  הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות.

(ג)  אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן:

(1)  באוטובוס זעיר וברכב מסחרי  מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב;

(2)  ברכב שאיננו מנוי בפסקה (1) מהדלת הקדמית הימנית.

(ד)  אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו.

(ה) אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.

83א.  חובת חגירת ילדים ברכב (תיקון: תשמ"ד, תשנ"א, תשס"ה, תשס"ח64)

(א)  בתקנה זו ובתקנה 83ב –

"מושב בטיחות" – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה;

"מושב מגביה" – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג'  בתוספת השניה.

(ב) לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע –

(1)  ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;

(2)  ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.

(ג) לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.

(ד) לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.

83ב. חובת חגירה של חגורת בטיחות (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו)

(א) לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) יחולו על הנוסעים ברכב כמספר החגורות המותקנות בו.

(ג)  על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

83ג. פטור מחגורת בטיחות (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ט, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ט)

הוראות תקנה 83ב לא יחולו על –

(1)  עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;

(1א)  חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –

"נסיעה מבצעית" – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;

"קצין מוסמך" – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית.

(2)  הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;

(3) אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:

(א) מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;

(ב) מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;

(ג) כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ;

(4)  (בוטלה)

(5)  הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי;

(6)  הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור;

(7)  מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית  ברכב כאמור.

84. הסעת נוסעים (תיקון: תשל"ט, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"א, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ח64)

(א)  (בוטלה)

(ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א' להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב' להלן:

טור א'                                  טור ב'

סוג הרכב                              מספר נוסעים מרבי

(1)  אוטובוס זעיר                  כפי שצויין ברשיון הרכב

(2)  רכב נוסעים פרטי             כמספר המקומות ברכב

ורכב פרטי דו-שימושי

(3)  רכב חשמלי                     כפי שצויין ברשיון הרכב

(4)  רכב מסחרי אחוד            8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון

שמשקלו הכולל המותר          הרכב צויין פחות ואם ביום ז' באדר

עד 3,500 ק"ג                         התשנ"ג (28 בפברואר 1993), היה לו,

                                            ברשיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים

                                            מלבד הנהג –                 לפי הקבוע ברשיונו.

(5)  רכב מסחרי אחוד            6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג;

שמשקלו הכולל המותר          ואם היה לו ביום ז' באדר התשנ"ג

עולה על 3,500 ק"ג                  (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר

                                            מ-6 נוסעים מלבד היושבים ליד הנהג

                                            – לפי ההיתר

(6)  רכב מסחרי בלתי             (1) אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים

אחוד                                    מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-6 נוסעים

                                            בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא

                                            צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים

                                            (2) אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים

                                            מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-4 נוסעים

                                            במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב

                                            פחות נוסעים

(7)  רכב מסחרי                     (1) אם מותקן בו מרכב תקני – מספר

שמשקלו הכולל המותר          נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב

3,500 עולה על ק"ג                  ולא יותר מ-30 נוסעים מלבד הנהג

                                            (2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני –

                                            6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם

                                            היה לו ביום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר

                                            1993) היתר להסעת יותר מ-6 נוסעים מלבד

                                            היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר

(8)  טיולית                            כפי שצויין ברשיון הרכב

(9)  רכב מדברי                      כפי שצויין ברשיון הרכב

(10)  רכב סיור ומונית            כפי שצויין ברשיון הרכב

(11)  רכב מנועי שאין לו         כמספר המקומות בתא הנהג בלבד

ארגז, רכב המוביל מכולה

כאמור בתקנה 85א, רכב

המוביל ארגז מתחלף כאמור

בתקנה 85ב או רכב עבודה

(12)  גרור או טרקטור            כפי שצויין ברשיון הרכב.

(13)  אמבולנס                         6 נוסעים מלבד הנהג או מספר נמוך יותר

                                             שצוין ברישיון הרכב.

(ב-1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא.

(ג)  לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה
על 3,500 ק"ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט "נוסעים" כמפורט בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה.

(ד) על אף האמור בפסקה 3 של הגדרת "טיולית" בתקנה 1, רשאית רשות הרישוי לרשום טיולית ולתת היתר להסיע בה בשכר או בתמורה אחרת גם לאחר יום ח' באדר התשנ"ג (1 במרס 1993) אם הרכב בא להחליף טיולית שלגביה קיים היתר כאמור.

(ה)  ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שיאשרה רשות הרישוי.

(ו)  הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996).

(ז)  (בוטלה)

84א. הסעת נוסעים בשכר (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ה, תשס"א39)

לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב':

טור א'                                                    טור ב'

סוג הרכב                                                התנאים

(1)  אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי           כאמור בחלק ה'

(2)  מונית                                                 כאמור בחלק ו'

(3)  (א)  (בוטל)                                          הרכב יעמוד כולו לרשות

 (ב)  טיולית                                         מזמין ההסעה ולא יגבה שכר

 (ג)  רכב מדברי                                   מכל נוסע בנפרד.

 (ד)  רכב סיור

 (ה)  רכב בטיחותי.

תקנות התעבורה (הוראת שעה), התשס"ח-2007

1.  תיקון תקנה 84א

בתקנה 84א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, אחרי פסקה (3) יבוא:

טור א'                                                טור ב'

(4) רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2            הרכב מסיע נוסעים מישראל

שמוגן נגד ירי                                     לאזור או מהאזור לישראל;

                                                         בפסקה זו, "אזור" – יהודה

                                                         והשומרון

2.  תוקף (תיקון: תשס"ח)

תוקפן של תקנות אלה לשנתיים מיום פרסומן. (התקנות פורסמו ביום 27.11.2007)

85. הובלת מטען (תיקון: תש"ל, תשל"ז, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ז, תש"ס, תשס"ט)34

(א) לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר –

(1)31 המטען אינו חורג –

(א) מחוץ לדפנות הצדדים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב – מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית – מחוץ לרוחב הכולל של הרכב;

(ב) יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב – יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים;

(2) המטען מסודר באופן –

(א)  שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על –

1.  2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1500 ק"ג;

2.  3.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1501 ק"ג עד 3500 ק"ג;

3.  3.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3501 ק"ג עד 8000 ק"ג;

4.  4.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8000 ק"ג;

(ב) שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר, ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו;

(ג) שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות-הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות;

(3) חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות;

(4) המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח;

(5) המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר;

(6) גובה המטען בתפזורת אינו עולה על גובה דפנות הארגז של הרכב לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב והמטען מכוסה בכיסוי מתאים שיש בו כדי לקיים את הוראות חלק זה.

(ב) כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק"ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן:

(1) היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים "זהירות – מטען רחב", ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס"מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור בתקנה 340 ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז);

(2) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור
בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סיטרי;

(3) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן:

(1) עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים ולמעט בדרכים ובקטעי דרכים שהודיע עליהם המפקח על התעבורה ברשומות;

(2) עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" – גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב;

(ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב:

(1) ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד;

(2) ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל
המותר 36,000 ק"ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה:

(א) ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב –

(1) והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בתקנה 324;

(2) והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל;

(ב) ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד.

(ד2) על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה –

(1) לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב;

(2) לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן:

(1) המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה, בכפוף לאמור בתקנת משנה (א)(1)(ב);

(2) ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים – כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים "זהירות מטען ארוך" והותקנו ברכב מחזירורים כאמור בתקנה 345(ג) שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור;

(3) עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ה1)  (בוטלה)

(ו)  נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים "זהירות – מטען חורג" והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג.

(ז)  בתקנה זו –

"תאורה היקפית" – מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס"מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות;

"קצין משטרה" – ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-הגנה לישראל;

"שלט" – שלט מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

85א. הובלת מכולות (תיקון: תשל"ו, תשל"ז, תשנ"א)

(א) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ((Container ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב ((Twist Locks לפי הוראות תקנה זו.

(ב) לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור בחלק ג' בתוספת השניה.

(ג) לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק"ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין –

(1) בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות;

(2) בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק"ג לפחות.

(ה) מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן:

(1)  4  התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת;

(2)  8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות;

(ו) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)  הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור;

(2)  המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב;

(3)  לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה כאשר אחת משתי הדפנות – הקדמית או האחורית – של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב;

(4)  בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה.

(ז)  לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך.

(ח) לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור.

(ט) בתקנה זו, "מכולה" – מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף;

(2) מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על-ידי התקני חיבור סובב;

(3) רחבו אינו עולה על 250 ס"מ.

85ב. הובלת ארגז מתחלף (תיקון: תשמ"ו)

(א) בתקנה זו –

"ארגז מתחלף" – מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת;

"מגבה נוע" – מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו.

(ב) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד.

85ג. הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד (תיקון: תשנ"ב)

לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים.

86. הובלת חומר נשפך (תיקון: תש"ל, תשמ"ב)

לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב –

(1) מטען אשר ממנו מתאבך אבק או נשפך חומר כלשהו;

(2) פחם ואפר יבש, אלא ברכב שיועד לכך וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו;

(3) אפר מרחף או מלט, אלא ברכב שיועד לכך ואשר רשות הרישוי אישרה אותו.

87. 5 (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ז)

(א) לא יוביל אדם שאינו משרד הובלה ולא ירשה לאחר להוביל ברכב חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:

(1) כמות החומר המסוכן המובל אינה עולה על המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה;

(2) החומר המסוכן על פי המראה החיצוני של האריזה ארוז ומסומן בהתאם להוראות התקנות הבינלאומיות.

(ב) לא יוביל משרד הובלה חומר מסוכן אלא אם כן נתקיימו בו הוראות הפרק הרביעי.

(ג) בתקנה זו, "משרד הובלה", "חומר מסוכן", "התקנות הבינלאומיות", "התוספת הראשונה", "התוספת השניה" ו"הפרק הרביעי" – כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978.

88. סימון קצה של מטען חורג (תיקון: תש"ל, תשל"א, תשמ"ח, תשנ"א)

(א) היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

(ב) היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש.

(ג) המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור בחלק ג' בתוספת השניה ויוחזקו תמיד במצב נקי.

(ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה.

89. סמכויות שוטרים (תיקון: תש"ל, תש"ם, תשנ"ד)

(א) מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות סימן זה, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק.

(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה.

(ג) נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב.

(ד) נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב.

סימן י"ב: גרירה

90. גרירת רכב מנועי (תיקון: תש"ל, תשמ"ז, תשנ"א)

(א) רכב מנועי (להלן בתקנה זו – רכב) הנגרר על ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה.

(ב) על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי.

(ג) על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה בצורה הנראית לעין.

(ד) לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים, פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר.

(ה) הוראות תקנת-משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי.

(ו) לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה.

(ז)  ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת-משנה (ד).

91.  סייגים לגרירה (תיקון: תש"ל, תשמ"ג, תשמ"ז, תשס"א, תשס"ה)

(א) לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי.

(ב) לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על ידי רשות הרישוי.

(ב-1) לא יגרור אדם ברכב נוסעים פרטי, ברכב פרטי דושימושי וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק"ג.

(ג)  לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי, ברכב פרטי דו-שימושי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2200 ק"ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי.

(ד)  לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות.

(ה) לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע.

(ו)  לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי.

(ז)  לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השניה או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב.

92.  גרירת גרור ונתמך (תיקון: תש"ל, תשל"ג)

(א)  על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379.

(ב) לא ינהג אדם בגרור או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם.

(ג) לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי.

(ד) לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי תקנה 279, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות הפקודה יחולו עליו הוראות תקנות 300 ו-371 עד 379 לפי הענין.

סימן י"ג: רכב בטחון

93. חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון (תיקון: תש"ל)

(א)  היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:

(1)  בנוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור;

(2)  הולכי רגל הנמצאים בכביש – יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון.

(ב) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון.

94. הוראות מיוחדות לנוהג ברכב בטחון (תיקון: תש"ל)

נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –

(1) לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין;

(2) לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת;

(3) לעבור על המהירות המותרת;

(4) לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים;

אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש.

95. הפצת אור והשמעת אות (תיקון: תש"ל, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ח)

נוהג אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב משטרה, רכב צה"ל, רכב כיבוי אש רכב שיטור משולב או רכב אחר שאושר על-ידי רשות הרישוי כרכב בטחון או, כל הנוסע בו לא יפיץ אור מהבהב אדום, כחול-צהוב או כחול-אדום ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא אם הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו, ובשעת מילוי תפקידו.

סימן י"ג1: רכב תפעולי (תיקון: תשנ"א)

95א. הגדרות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ד)24

בסימן זה –

"איזור רכב תפעולי" – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א43- האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;

"מפקח על רכב תפעולי" – מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;

"רכב תפעולי" – רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי סימן זה, באיזור רכב תפעולי.

95ב. פטור מחובת רישום ורישוי (תיקון: תשנ"א)24

רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה.

95ג. היתר לרכב תפעולי (תיקון: תשנ"א)24

(א) המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.

(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.

95ד. נהיגת רכב תפעולי (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)24

לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;

(2) בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;

(3) לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970.

95ה. סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)24

(א) המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:

(1) משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;

(2) ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;

(3) מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;

(4) מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;

(5) מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;

(6) אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;

(7) אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;

(8) מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;

(9) מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;

(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.

(ג) המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.

95ו. חובת ציות להוראות (תיקון: תשנ"א)24

בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.

95ז. פטור (תיקון: תשנ"א)24

הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו-(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו-58 (א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו-(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו-(ד), 91(ה) ו-(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105, ו-106.