תקנות התעבורה - המשך

תקנות התעבורה – מסימן י"ג:רכב תפעולי עד סימן ד'- בחינות

סימן י"ג1: רכב תפעולי (תיקון: תשנ"א)

95א. הגדרות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ד)24

בסימן זה –

"איזור רכב תפעולי" – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א43- האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;

"מפקח על רכב תפעולי" – מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי;

"רכב תפעולי" – רכב כמשמעותו בפקודה למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי סימן זה, באיזור רכב תפעולי.

95ב. פטור מחובת רישום ורישוי (תיקון: תשנ"א)24

רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי הפקודה.

95ג. היתר לרכב תפעולי (תיקון: תשנ"א)24

(א) המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.

(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו.

95ד. נהיגת רכב תפעולי (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)24

לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר;

(2) בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי;

(3) לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970.

95ה. סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)24

(א) המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה:

(1) משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי;

(2) ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים;

(3) מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;

(4) מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם;

(5) מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב;

(6) אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור;

(7) אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי;

(8) מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי;

(9) מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ;

(ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו.

(ג) המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן בסימן זה – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי.

95ו. חובת ציות להוראות (תיקון: תשנ"א)24

בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.

95ז. פטור (תיקון: תשנ"א)24

הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: 9(א), 21(ב)(1) ו-(3), 40(א), 43, 44, 45(2), 47 – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, 48(ב) ו-58 (א) ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, 70, 71(1), 72(3), (8) ו-(10), 74(ב), 75, 85, 85א, 88, 90(א) ו-(ד), 91(ה) ו-(ו), 92(ג), 97, 101, 104, 105, ו-106.

סימן י"ד: אורות

96. חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין (תיקון: תש"ל)

לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה.

97. הארת רכב מנועי (תיקון: תש"ל, תשמ"ה, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ו, תש"ס, תשס"ה)

(א) לא ינהג אדם רכב מנועי בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת.

(ב) לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום.

(ג)  לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית והפנסים האחוריים.

(ד) לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב.

(ה)  לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור א43- שעליו כתוב "מנהרה הדלק אורות" אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים.

98. הארה בדרך עירונית (תיקון: תש"ל, תשס"ח)

בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את אור גבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי.

99. עמעום (תיקון: תש"ל, תשל"ז, תשמ"ח, תשס"ח)

(א) הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:

(1) הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר;

(2) הוא עוצר;

(3) הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת אור גבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על-ידי הבהוב אור גבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.

(ב) בשעת העמעום יהיה אור המעבר כאמור בתקנה 334 (ג).

100. הארת רכב עומד (תיקון: תש"ל)

(א) לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם –

(1) ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור;

(2) ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי;

(3) ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב –

(1) העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך;

(2) שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות תקנה 70(א).

101. פנס אזהרה (תיקון: תש"ל, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט, תשנ"א, תשס"א)

לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים, או רכב ליווי כמשמעותו בתקנה 85(ו), אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור בחלק ג' בתוספת השניה, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים.

102. אורות גרור ונתמך (תיקון: תש"ל)

הוראות סימן זה יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך.

103. אורות רכב צדי (תיקון: תש"ל)

לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי.

104. רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים (תיקון: תש"ל)

לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור בתקנה 369.

105. אורות מכונות ניידות ומכונות נגררות (תיקון: תש"ל)

בכפוף לאמור בתקנה 97 לא יסיע אדם בזמן התאורה מכונה ניידת ולא יגרור מכונה נגררת, אלא אם קבועים בהן מאחוריהן מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס המפיץ אור אדום הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר, וכן טבלה כאמור בתקנה 383ז (ב).

106. אורות רכב מסוג אחר (תיקון: תש"ל)

לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש בסימן זה, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום.

107. זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית (תיקון: תש"ל, תשל"ג, תשנ"א)

(א) לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום.

(ב) תקנת-משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה"ל בתפקיד צבאי.

(ג) לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר.

(ד) הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור בתקנות 347 ו-347א מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג.

(ה) לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית.

פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, אופניים ובעלי-חיים

סימן א': הולכי רגל

108. סייג בהליכה (תיקון: תש"ל)

(א) לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל.

(ב) הוראות תקנת-משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש.

109. הליכה בכביש (תיקון: תש"ל)

(א) ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו.

(ב) כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה.

110. חציית כביש (תיקון: תש"ל)

(א) לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.

(ב) אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.

(ג) אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.

(ד) בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.

111. ירידה ממדרכה (תיקון: תש"ל)

לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.

112. שהיה בכביש (תיקון: תש"ל)

לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.

113. מעקה בטיחות (תיקון: תש"ל, תשס"ה)

(א) הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.

(ב)  לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.

114. הפרעה במדרכה (תיקון: תש"ל)

לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה.

115. תחולה (תיקון: תש"ל, תשמ"ח)

(א) הוראות תקנות 109, 110 ו-114 לא יחולו על אדם המשתתף בהלוויה או בתהלוכה שנערכה כדין.

(ב) הוראות תקנות 108(א), 109, 110(ב), (ג) ו-(ד), 112, 150 ו-152 לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב.

116. עיוורים (תיקון: תש"ל)

לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה.

117. חציה במפגש מסילת ברזל (תיקון: תש"ל)

(א) לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות.

(ב) בנסיבות האמורות בתקנה 56(א) לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום – לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב.

(ג) לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו.

117 א. איסור הליכה במנהרה(תיקון : תשס"ח64)

לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה.

סימן ב': אופנוע או תלת-אופנוע (תיקון: תשנ"א, תשס"א)

118. (בוטלה) (תיקון: תשנ"א)

119. נסיעה באופנוע (תיקון; תש"ל, תשל"ג, תשל"ה, תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשנ"א, תשנ"ט, תשס"א, תשס"ה, תשס"ו)

(א) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו.

(ב) לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך.

(ב-1)  לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מנוחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור.

(ג) לא ינהג אדם אופנוע או תלתאופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה והיא קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה.

(ד)  הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב.

120. הרכבת אנשים על אופנוע (תיקון: תש"ל, תשנ"א, תשס"א, תשס"ז)

(א) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי.

(ב) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור.

(ג)  בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 176 או 177, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר.

121. הובלת חפצים (תיקון: תש"ל)

לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם –

(1) עולים בארכם על 70 ס"מ;

(2) חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע.

122. נסיעה בצד רכב אחר (תיקון: תש"ל)

הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין.

סימן ג': אופניים ותלת-אופן

123. רכיבה על אופניים (תיקון: תש"ל)

(א) לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש.

(ב) לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם.

124. הרכבת אנשים על אופניים (תיקון: תש"ל)

(א) הרוכב על אופניים לא ירכיב אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.

(ג) מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים.

125. הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר (תיקון: תש"ל)

הוראות תקנות 121 ו-122 יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים.

126. איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה (תיקון: תש"ל)

(א) הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר.

(ב) לא יגרור אדם באופניים.

127. ריווח בין אופניים לרכב אחר (תיקון: תש"ל)

הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו.

128. נסיעה בצד ימין (תיקון: תש"ל)

הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון.

129. רכיבה על אופניים במקומות מסויימים (תיקון: תש"ל, תשס"ח64)

(א) לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

(ב) הוקצה בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו שביל.

(ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.

130. ציוד אופניים (תיקון: תש"ל, תש"ם, תשמ"ג, תשנ"א)

לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת –

(1) בפעמון;

(2) במנגנון בלימה יעיל לעצירה;

(3) במחזיר אור על אחורי האופניים, מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

131. תקינות הציוד (תיקון: תש"ל)

הציוד המפורט בתקנה 130 יהיה בכל עת במצב תקין.

132. אורות אופניים (תיקון: תש"ל, תש"ם, תשמ"ט)

לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם –

(1) מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;

(2) מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים.

(3) יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים שניתן לגביהם לראשונה רשיון על ידי רשות מקומית אחרי יום כ"ד בטבת תשמ"א (31 בדצמבר 1980).

133. הולך רגל המסיע אופניים (תיקון: תש"ל)

לענין חלק זה, הולך רגל המסיע אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת.

134. סמכות שוטר (תיקון: תש"ל)

מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי הפקודה, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור.

135. תלת-אופן (תיקון: תש"ל, תשס"ח64)

הוראות תקנות 123(א),  126, 127, 128, 129(א) ו-(ג), 130, 131, 133 ו-134 יחולו גם לגבי תלת-אופן.

136. אורות תלת-אופן (תיקון: תש"ל, תשנ"א)

(א) בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה:

(1) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים –

(א) מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב;

(ב) מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו;

(ג) מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות;

(2) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור –

(א) מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפיסקה (1)(ב);

(ב) שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות.

(ב) מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור בחלק ג' בתוספת השניה.

סימן ד': בעלי חיים

137. איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח (תיקון: תש"ל)

(א) אדם שבידו ההשגחה על בעל-חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו.

(ב) לא ישאיר אדם בעל-חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך.

138. הולכת בעלי חיים בכביש (תיקון: תש"ל, תשס"ח64)

(א) לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה.

(ב) המוליך בעל-חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך – אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי-חיים, פרט לאמור בתקנת-משנה (א).

(ג) על אף האמור בתקנת-משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל-חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש.

(ד) לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה.

139. הולכת גמלים (תיקון: תש"ל)

לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים.

140. איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין (תיקון: תש"ל)

מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל-חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל-חיים למי שלא מלאו לו 12 שנה.

141. רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב (תיקון: תש"ל)

בהתקרב רכב מנועי אל בעל-חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי.

142. סימון בזמן התאורה (תיקון: תש"ל)

(א) המוליך בעל-חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו.

(ב) לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר.

סימן ה': עגלת-יד

143. התחולה על עגלת-יד (תיקון: תש"ל, תשל"א, תשנ"ז, תשס"ו)34

(א) הוראות תקנות 21 עד 23, 25 עד 28, 31, 33 עד 48, 58, 60, 64 עד 89, 144, 145, 153 ו-154 יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת בחלק זה.

(ב) לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי פקודת התעבורה או תקנות, חוקי-עזר או הוראות שניתנו על פיה.

(ג) לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר.

(ד) המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת בחלק זה.

(ה) (בוטלה)

(ו) מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס"מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.

(ז) – (ח) (בוטלו)

פרק רביעי: תאונות

144. תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף (תיקון: תש"ל, תשל"ב, תשל"ז, תשמ"ד, תשס"א)

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:

(1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפיסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;

(2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד –

(א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;

(ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;

(ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;

(ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;

(ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.

(3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזהות שלו אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;

(4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את –

(א) שמו ומענו;

(ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול;

(5)  (בוטלה)

(ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.

145. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר (תיקון: תש"ל)

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.

(ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו את האמור בתקנת משנה (א).

(ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום –

(1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);

(2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

146. חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב (תיקון: תש"ל, תשל"ז, תשס"א)

נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2).

146א. הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה (תיקון: תשמ"א)

הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה לענין סעיף 27 לפקודה, יהיו לפי טפסים שבתוספת החמישית או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד.

פרק חמישי: הוראות שונות

147. איסור השימוש בתמרורים והצבתם (תיקון: תש"ל)

(א) אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי תקנה 16.

(ב) לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה.

148. איסור פגיעה בתמרור (תיקון: תש"ל)

לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו.

148א.  (בוטלה) (תיקון: תשס"א)

149. איסור שימוש בתמרור לתעמולה (תיקון: תש"ל, תשמ"ח)

לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על-ידי רשות התימרור המרכזית.

150. רכב שעשועים (תיקון: תש"ל, תש"ם, תשנ"ז)34

(א) לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם לתקנה 31.

(ב) שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה.

(ג)  (בוטלה)

151. שימוש בדרך שלא כדין (תיקון: תש"ל, תשל"ח)

(א) לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית.

(ב) עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה.

(ג) לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה.

(ד) הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור בתקנה 167.

152. הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו (תיקון: תש"ל, תשל"ט, תשמ"ג, תשס"ח64)

(א) לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר; ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך.

(ב) מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (א).

(ב-1) בתקנות משנה (א) ו (ב), "הנחה" – לרבות שפיכה.

(ג) המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך.

(ד) הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערימות, הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור.

153. נזק לדרך והפרעת התנועה (תיקון: תש"ל)

(א) לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו או בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה.

(ב) לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי.

154. תיקון רכב בדרך (תיקון: תש"ל)

(א) לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי.

(ב) נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על-ידי כך מיטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב.

(ג) אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון.

155. הפרשת חמרים (תיקון: תש"ל)

לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכל רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות.

156. חפץ נשרך (תיקון: תש"ל)

לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו.

157. רעש לא רגיל (תיקון: תש"ל)

(א) לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו.

(ב) לא יגרום אדם על-ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה.

158. איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך (תיקון: תש"ל)

(א) לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים וכדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על-ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל.

159. נסיעה בירידה (תיקון: תש"ל)

(א) לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל.

(ב) הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה.

(ג) הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב).

160. מילוי דלק (תיקון: תש"ל, תשנ"ו)

לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל –

(1) כל עוד המנוע פועל;

(2) כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן;

(3) אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים – כל עוד יש בו נוסעים.

161. הפצת מודעות והשלכת חפצים (תיקון: תש"ל, תש"ם)

(א) לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב.

(ב) לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב.

162. אחריות בעל הרכב (תיקון: תש"ל)

(א) בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי הפקודה.

(ב) כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה.

163. חובת הורים ואפוטרופסים (תיקון: תש"ל)

הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות חלק זה.

164. הסעה בכוח הגוף (תיקון: תש"ל)

לענין חלק זה, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב.

165. שמירת לוחיות-זיהוי (תיקון: תש"ל, תשל"ח)

(א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה –

(1) ברכב בעל 4 גלגלים או יותר – ממרחק של 40 מטר לפחות;

(2) ברכב אחר – ממרחק של 20 מטר לפחות.

(ב) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על-ידי רשות הרישוי.

166. דרך הצילום במצלמה (תיקון: תשמ"א, תשנ"ז, תשס"ג)34

(א) צילום לענין סעיף 27א לפקודה ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אגף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים.

(ב) במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות הפקודה או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם).

(ג) בצילום של המצלמה יופיעו –

(1)  מספר הרישום של הרכב המצולם;

(2)  תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דגיטלי;

(3)  מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום;

(4)  הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב;

(5)  מהירות הנסיעה של הרכב המצולם;

(6)  מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב;

(7)  האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון.

167. תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך (תיקון: תש"ל, תשל"א, תשל"ח)

הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה, או בטיפול באביזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה:

21(ב) (1) ו-(3), 33 עד 40, 42 עד 44, 45(2), 68, 69, 71, 72, 75, 78, 86, 90 עד 92 ו-153.

167א. (בוטלה) (תיקון: תשנ"א)24

168. שעות נהיגה (תיקון: תש"ל, תשנ"ו)

(א) הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג –

(1) לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות;

(2) לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר
מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים;

(3) יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו;

(4) לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות;

(5) יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פיסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6000 ק"ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל.

(ב) מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו.

(ג) בתקנה זו, "נהיגה" – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פיסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין.

(ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה"ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא.

169. איסור שימוש באזניות בדרך (תיקון: תשמ"ב)

לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי.

פרק שישי: בדיקת שכרות (תיקון: תשמ"ב)

169א. הגדרות (תיקון: תשמ"ב, תש"ע)

בפרק זה –

"אלכוהול" – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול;

"בדיקת נשיפה"38 – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק;

"בדיקת מעבדה" – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי;

"נבדק" – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות פרק זה.

"ריכוז אלכוהול בגוף" – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין:

(1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;

(2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.

169ב. איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה (תיקון: תשמ"ב)

(א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

(ג) לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

169ג. בדיקת שכרות (תיקון: תשמ"ב)

(א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

(ב) בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר.

(ג)6 בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה.

169ד. בדיקת נשיפה (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ד)

(א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.

(ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו-64ב לפקודה, או לפי פרק זה (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות).

(ג)-(ד) (בוטלו)

169ה. בדיקת דם (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ד)

(א) (בוטלה)

(ב) שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.

(ג) נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.

169ו. סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה (תיקון: תשמ"ב)

(א) סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים.

(ב) שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין סעיף 52 לפקודה, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות.

169ז. אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה (תיקון: תשמ"ב)

(א) הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה:

(1) בדיקת אויר חפשי מאלכוהול ((blank sample, ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם;

(2) בדיקה כפולה ((duplicate לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול ((standard sample בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות ((coefficient of variation של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

(ב) תבוצע בדיקה כפולה ((duplicate לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה.

169ח. אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה (תיקון: תשמ"ב)

בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט:

(1) איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל;

(2) דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה;

(3) כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה;

(4) הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת;

(5) תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול ((blank sample לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם;

(6) מקדם השונות ((coefficient of variation של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה;

(7) המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.

169ט. תעודות (תיקון: תשמ"ב)

(א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה, מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי סעיף 27 לפקודה.

(ב) תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971.

חלק ג': נהגים

פרק ראשון: פרשנות

170. הגדרות (תיקון: תשל"א, תשס"ב)

בחלק זה –

"בית ספר" – בית ספר לנהיגה;

"בעל בית ספר" – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי סעיף 15 לפקודה, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין בחלק זה הוראה מפורשת אחרת;

"הדרכה" – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית ספר;

"הוראה" – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר;

"מבחן שליטה" – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב;

"מורה מוסמך" – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה;

"מנהל מקצועי" – מורה מוסמך שניתן לו היתר לניהול מקצועי של בית ספר.

פרק שני: רישוי נהגים

סימן א': בקשה לרשיון נהיגה

171. מתן רשיון נהיגה (תיקון: תשכ"א, תשל"ז)

רשיון נהיגה כאמור בסעיף 10 לפקודה יינתן בהתאם להוראות פרק זה.

172. בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות (תיקון: תשמ"ב)

(א) מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במדה סבירה את פניו של המבקש.

(ב) מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה.

172א. אי-חידוש רשיון במועד (תיקון: תשכ"ד)

לא יחודש רשיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה כאילו היה מבקש רשיון נהיגה, ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן.

172ב. הוכחת תשלום קנס בשל עבירת תעבורה (תיקון: תש"ל)

רשות הרישוי רשאית שלא ליתן רשיון נהיגה או שלא לחדש רשיון עד שמבקש הרשיון או חידושו יוכיח, לפי דרישתה, כי כל קנס שנתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב – שולם.

173. תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשס"ה, תשס"ו-48)

(א) רשות הרישוי רשאית לתת רשיון נהיגה או לחדשו לתקופה שעד עשר שנים; הוראה זו לא תחול על מי

(1)  שהוראות תקנה 196 חלות עליו ורשיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים;

(2)  (בוטלה)

(3)  נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה.

(4)  שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים.

(5)  שהוא בעל היתר לפי תקנה 190(5), ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו.

(6)  שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו בסעיף 12א לפקודה, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים.

(ב) רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א) (1) או (3) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון.

174. הגבלות לחידוש הרשיון (תיקון: תשכ"ד, תשל"ז, תשנ"ט, תשס"ה)

(א) קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי.

(ב)  מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקיים בו אחד מאלה:

(1)  נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי הפקודה או לפי כל חיקוק אחר;

(2)  נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי תקנה 13(ב);

(3)  נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי תקנות 184 ו-185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

174א. רשיון נהיגה ממוחשב (תיקון: תשכ"ד, תש"ם, תשמ"ד, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ד, תשנ"ט, תשס"ו)29,22

(א) רשיון נהיגה כאמור בתקנה 173 יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות תקנה 174ב, לפי הענין.

(ג)  מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה.

174ב. רשיון נהיגה זמני (תיקון: תשכ"ד, תשל"ג, תשנ"ד29, תשס"ג)

(א) עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע לתקופה שלא תעלה על 90 ימים.

(ב) בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו – רשיון נהיגה זמני) לא יחולו עליו הוראות התקנה 174 כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי תקנה 174 בחותמת שנקבעה על-ידי רשות הרישוי במקום המיועד לחותמת הבנק.

(ג) הוראות תקנות 173 ו-174 לא יחולו על רשיון נהיגה זמני.

(ד) תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי תקנה 219.

(ה)  (בוטלה)

(ו) הוראות תקנות משנה (א) – (ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי תקנה 12.

(ז) רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו.

(ח) רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין סעיף 63 לפקודה.

175.  רישיון לתושב אזור (תיקון: תשס"ב)

על אף האמור בסימן זה, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו בתקנה 578, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו.

סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם

176. רישיון נהיגה דרגה A2.(תיקון: תשס"ה)

רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד
דרגה 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW) (14.6 כוח סוס).

177. רישיון נהיגה דרגה A1 .(תיקון: תשס"ה)

רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו  עד 25 KW (33 כוח סוס) ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190.

178. רישיון נהיגה דרגה 2 (תיקון תשכ"ד, תשכ"ח, תשל"א, תשמ"א, תשמ"ז, תשמ"ט, תשנ"ב, תשנ"ג30, תשנ"ה, תש"ס 34, תשס"א, תשס"ב, תשס"ה 49)

(א) רשיון נהיגה דרגה 2 הוא רשיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי שצויין ברשיונו כרכב נוסעים פרטי, כרכב פרטי דו-שימושי, כרכב מדברי שמשקלו הכולל המותר לפי רשיונו אינו עולה
על 4000 ק"ג וכרכב חשמלי ובלבד שמספר מקומות הישיבה לפי רשיונו אינו עולה על 8 מלבד הנהג

(2) ברכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר לפי רשיונו אינו עולה
על 4,000 ק"ג, ואס רכב כאמור מסיע נוסעים לא יעלה מספר הנוסעים, למעט הנוהג, על שמונה.

(2א) באוטובוס זעיר פרטי ובלבד שמספר הנוסעים בו, למעט הנהג, אינו עולה על 8 ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג. ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי תקנה 190 – לא יעלה מספר הנוסעים בו על חמישה עשר מלבד הנהג.

(3) ברכב כאמור בתקנה 177, למעט טרקטור.

(4) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4000 ק"ג, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור בתקנה 190 (להלן – ההיתר) ובהתאם לתנאי ההיתר.

(5) בטרקטורון.

(6) בטרקטור משא.

(ב) בעל רשיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב, לפי תקנת
משנה (א)(1) ו-(2) גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג.

179. רשיון נהיגה דרגה 1 (תיקון: תשכ"ד, תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ז, תשמ"ט, תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ה31, תש"ס34, תשס"א, תשס"ב, תשס"ה 49, 53, תשס"ז63, תש"ע) 75

רשיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג –

(1) בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים
בתקנה 189(א);

(2) במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, "בימה מתרוממת ניידת" – מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד.

(3) במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג ;

(4) בטרקטורון;

(5) ברכב שטח;

(6) בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ.

179א. רשיון נהיגה דרגה 13 (תיקון: תשנ"ה31, תשס"א, תשס"ה49)

רשיון נהיגה דרגה 13 הוא רשיון לנהוג –

(1) ברכב כאמור בתקנה 179 ;

(2) ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 14.999 ק"ג גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג.

(3) במכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל המותר אינו עולה על 14,999 ק"ג.

180. רשיון נהיגה דרגה B (תיקון : תשס"ה, תשס"ז, תש"ע) 75

(א) רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי;

(2) ברכב כאמור בתקנה 179(2) עד (5);

(3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג ושלבעל הרישיון ניתן כאמור בתקנה 190(2);

(4) בטרקטור משא;

(5) ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אש צויון ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,000 ק"ג ומספר הנוסעים בו, מבלבד הנהג, אינו עולה על 8;

(6) ברכב שצויון ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך.

(ב) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת
משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור שמשקלו הכוסן המותר אית שלה
על 1,500 ק"ג.

181. רשיון נהיגה דרגה 5 (תיקון: תשכ"ד, תשל"ח, תשנ"ה, תש"ס, תשס"ה53, תש"ע) 75

(א) רשיון נהיגה דרגה 5 הוא רשיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי ציבורי שצויין ברשיונו כמונית וברכב סיור;

(2) ברכב כאמור בתקנה 178;

(2א) באוטובוס זעיר;

(3) ברכב שצויין ברשיונו כרכב פרטי לסיור ולתיור;

(4) במלגזה;

(ב) מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 179 כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 (להלן – התקנות המתקנות), יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר.

182. רשיון נהיגה דרגה 6 (תיקון : תשכ"ד, תשל"א, תשל"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשמ"ב, תשנ"ג, תשס"ה53, תש"ע) 75

רשיון נהיגה דרגה 6 הוא רשיון לנהוג –

(1) באוטובוס ;

(2) ברכב כאמור בתקנות 178, 179, 181 ו-183.

183. רשיון נהיגה דרגה 7 (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ט, תשל"א, תש"ם, תשנ"ג, תש"ס)

רשיון נהיגה דרגה 7 הוא רשיון לנהוג –

(1) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4000 ק"ג ושיש עליו היתר להסיע שנים עשר נוסעים או יותר למעט הנוהג;

(2) בטיולית וברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר לפי רשיונו עולה
על 4000 ק"ג;

(3) ברכב כאמור בתקנה 179(א)

(4) באוטובוס זעיר.

183א. רישיון נהיגה דרגה D2  (תיקון: תשס"ז)

רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר וברכב כאמור בתקנה 180.

183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 (תיקון: תשס"ז)

הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור בתקנה 184(א)(1) ו-(3), ובאוטובוס זעיר פרטי.

184. רשיון נהיגה דרגה D1 (תיקון: תשכ"ד, תשס"ה, תשס"ז)

(א) רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רשיון לנהוג –

(1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות הישיבה, על פי רישיונו, אינו עולה על 16 נוסעים למעט הנהג;

(2) במונית ברכב סיור ובאוטובוס זעיר;

(3) ברכב כאמור בתקנה 180.

(ב) (בוטלה)

185. רשיון היגה דרגה D (תיקון: תשכ"ד, תשס"ה)

רשיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג –

(1) באוטובוס;

(2) ברכב כאמור בתקנות 180 ו-184;

(3) ברכב מדברי שמשקלו המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית;

(4) ברכב סיור.

186. רשיון נהיגה דרגה 10 (תיקון: תשכ"ד)

רשיון נהיגה דרגה 10 הוא רשיון לנהוג ברכב כאמור בתקנות 182-180.

187. רשיון נהיגה דרגה 11 (תיקון: תשל"ז, תשמ"ב, תשמ"ח, תשמ"ט)

רשיון נהיגה דרגה 11 הוא רשיון לנהוג –

(1) באוטובוס;

(2) ברכב כאמור בתקנות 178(1), (3) ו-(4) ו-181;

(3) ברכב חשמלי וכן ברכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר לפי רשיונו אינו עולה על 4000 ק"ג ואם רכב כאמור מסיע נוסעים, לא יעלה מספרם על אחד-עשר, לרבות הנהג.

188. רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים (תיקון: תשכ"ד, תש"ל, תשל"ז, תשל"ח, תשל"ט, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ט, תשנ"א, תשנ"ג27, תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז)

(א) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים.

(ב)  (בוטלה)

(ג)  מותר לתת רישיון נהיגה דרגה B לאדם שמלאו לו שבע עשרה שנים.

189. סייגים למתן רשיונות נהיגה מסויימים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ח, תשל"א, תשל"ג, תשל"ז, תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ז, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ד, תשנ"ה, תשס"ה49, תשס"ז, תש"ע)53,31,30, 75

(א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 179(1) אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך.

(א1)  (בוטלה)

(ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:

(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים;

(2) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181(1) במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה;

(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי;

(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.

(ג)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 182 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:

(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים;

(2) הוא בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 182 תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה;

(3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי.

(4) המציא אישור רפואי מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור בתקנה 182.

(ד) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 184 אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה:

(1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;

(2) סיים שמונה כיתות לימוד לפחות;

(3) הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה;

(4) לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(5) המציא אישור רפואי כאמור בסימן ג' לפרק השני בחלק ג', מהמכון לבטיחות בדרכים, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי;

(6) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה כמשמעותה בתקנה 549 וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך;

(7) היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 או 181 בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה.

(ה) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 185 אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 180 או 181, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 183 כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו-(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית.

(ו)  (בוטלה)

(ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנה 178 אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים והיה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 177 במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה.

(ח)  לענין תקנה זו ותקנות 190 ו-203(ב), רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו בתקנה 562, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.

(ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183א אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000.

(י)  לא יינתן רישיון נהיגה לפי תקנה 183ב אלא אם כן המבקש –

(1)  היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;

(2)  סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;

(3)  עמד במבחן שליטה.

189א. (בוטלה) (תיקון: תשמ"ז)

190. היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ (תיקון: תשכ"ח, תש"ל, תשל"א, תשל"ה, תשמ"ב, תשמ"ה, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"ס, תשס"ב, תשס"ה49, תשס"ז) 63

רשות הרישוי רשאית לתת היתר –

(1)  (בוטלה)

(2)  כאמור בתקנה 180(א)(3) אם המבקש –

(א)  היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 180 במשך שנתיים לפחות;

(ב)  מלאו לו 21 שנים;

(ג)  לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(ד)  סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך;

 (3)  כאמור בתקנה 181(3) אם המבקש –

(א)  היה בעל רשיון נהיגה לפי תקנה 181 במשך שנתיים לפחות;

(ב)  הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים;

(ג)  לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(ד)  סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה ובידו אישור על כך.

(4) (בוטלה)

(5)  כאמור בתקנה בתקנה 177 אם המבקש –

(א)  היה בעל רישיון נהיגה לפי תקנה 177;

(ב)  לא נתקיים בו האמור בתקנה 15ב;

(ג)  סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מי מטעמו;

(ד)  סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי.

ואולם אם היה למבקש היתר לפי תקנה 190(2), יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג).

190א. היתר לנהיגה לצורך בדיקה (תיקון: תשנ"ד, תשס"ה, תשס"ז)

(א)  רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען:

                טור א' – סוגי הרכב                             טור ב' – התנאים

(1)  מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס       רישיון נהיגה לפי

שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג,           תקנה 180

רכב סיור

(2)  רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת      רישיון נהיגה לפי

חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר        תקנה 181

אינו עולה על 12,000 ק"ג, טיולית, אוטובוס

זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי

עולה על 3,500 ק"ג

 

(3)  רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת      רישיון נהיגה לפי

חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר        תקנה 182

עולה על 12,000 ק"ג

(4)  אוטובוס                                                    רישיון נהיגה לפי

                                                                      תקנה 181 ועמידה

                                                                      בהצלחה במבחן מעשי

                                                                      בנהיגת אוטובוס, ובלבד

                                                                      שמלאו למבקש ההיתר

                                                                      21 שנים

(ב)  ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף

הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד

במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי

במפעל כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים

ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב),

התש"ל-1970 (להלן – הצו), וכן ל-4 עובדים

נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי

הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה

המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל

המקצועי לפני מנהל אגף הרכב.

(ג)  תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל

או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי הצו

לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את

עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר;

רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר

על פי המלצת מנהל אגף הרכב.

(ד)  נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי

תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים

מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט בפרט 9ב

לחלק ג' שבתוספת השניה, אשר יואר בזמן תאורה.

(ה)  לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי

תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו

לשוטר, לפי דרישתו.

סימן ג': בדיקות רפואיות

191. בדיקות

מבקש רשיון נהיגה ייבדק בהתאם לחלק זה; הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני והנפשי וכן בדיקות כושר אחרות שתורה רשות הרישוי.

192. עריכת הבדיקות (תיקון: תשל"ז, תשס"ג, תשס"ו-60)

(א) הבדיקה תיערך עלידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס.

(א1)  בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה:

(1)  הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות;

(2)  עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה;

(3)  עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק;

(4)  אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו בתקנה 216, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק.

(ב) בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה.

193. אישור רפואי לנהיגה (תיקון: תשל"ז, תשמ"ז)

(א) תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה, ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי תקנה 196 יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.

(ב) לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להעביר את תוצאות הבדיקות לעיונו של רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (בסימן זה – הרופא המוסמך).

193א. קבלת מידע מהמרשם הפלילי (תיקון: תשמ"ט)

רופא במכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות, המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי כאמור בתקנה 15ב(1) ו-(3) לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות רפואיות לפי סימן זה.

194. אישור הרופא המוסמך (תיקון: תשל"ז)

היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה; הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות כפי שיראה לנכון.

195. ועדת ערר (תיקון: תשמ"ב)

(א) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.

(ב) ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.

195א. החלטות ועדת הערר (תיקון: תשמ"ב)

(א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין.

(ב) קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה.

(ג) דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.

(ד) נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה.

(ה) המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה.

195ב. אגרות (תיקון: תשמ"ז)

אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור בסימן זה תהיה כמפורט בתוספת הראשונה וכאמור בתקנה 15א.

195ג. מסירת מידע רפואי (תיקון: תשמ"ט, תש"ן)

(א) רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן – הממצאים).

(ב) סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו.

196. בדיקות רפואיות חוזרות (תיקון: תשל"ז, תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ה, תשס"ו)

(א) בעל רשיון נהיגה לפי תקנות 182 עד 185 וכן בעל היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 ומורה מוסמך חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם לסימן זה בשנה שבה הגיע לגיל 50 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

(ב) בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבא הגיע לגיל 65 שנה ובכל פעם שיחדש את רשיון הנהיגה שלו לפחות.

(ג) על בדיקות רפואיות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו הוראות תקנות 191 עד 195ג.

(ד) לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות רפואיות או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו.

197. כושר שמיעה (תיקון: תשל"ז, תשמ"ג, תשנ"ט, תשס"ה)

(א)  לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 184 עד 185 או היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190 אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ.

(ב)  מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א).

198. חדות הראיה (תיקון: תשכ"ד, תשל"ז, תש"ם, תשמ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ט37, תשס"ה)

(א) בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן ((Snellen כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5.

(ב) חדות הראיה לא תהיה גרועה –

(1) מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176, 177, 179 ו-180;

(2) מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 178 ו-181 עד 185 או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

199. שדה ראייה (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשנ"ד, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה)

(א)  שדה הראייה לא יפחת –

(1) מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 180, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה ((Quadrinopsia, ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת;

(2) מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי תקנה 181 עד 185 או לגבי מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

(ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל –

(1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה ((Hemianopsia או סקוטומה ((Scotoma מרכזית;

(2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית ((Binocular Vision מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181
עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190.

(ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב) תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter) E 4 III ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד).

(ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור בתקנה 195, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות.

200. מכשירים אופטיים (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשנ"ד, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה)

(א) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה בתקנה 198.

(ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה ((Anisometropia למבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או מבקש היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 לא יעלה על 4.5 דיאופטריות.

201. חוסר עדשה (תיקון: תש"ל, תשמ"ג, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה, תשס"ו)

(א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מחוסר עדשה ((Aphakia, לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(1) ו-199 (א)(1);

(ב) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או למבקש היתר לפי תקנה 84(ה) ו-190. הסובל מחוסר עדשה לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור בתקנות 198(ב)(2) ו- 199(א)(2).

201א. עדשה מושתלת (תיקון: תשמ"ג)

כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת ((Pseudophakia ייבדק על פי האמור בתקנות 198 ו-199 ויעמוד בתנאים האמורים בסימן זה.

201ב. עוורון לילה (תיקון: תשמ"ג)

מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה.

201ג. ראייה כפולה (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ט37, תשס"ג, תשס"ה)

(א) מבקש רשיון נהיגה לפי תקנות 176 עד 180 הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה;

(ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי תקנות 181 עד 185 או היתר לפי תקנות 84(ה) ו-190 למבקש רשיון הסובל מראייה כפולה.