אתם מגיעים לתמרור ’עצור‘. אין אף אחד בסביבה הקרובה. האם לעצור? האם לעצירה יש משמעות?. דילמה של מספר שניות יכולה בקלות להוביל לרישום פלילי ולהשפיע על המשך חייכם.
כולנו היינו במצב בו כל מה שיש בסביבה זה אנחנו והרכב, צומת, תמרור ’עצור‘ מימין ושקט. שממה. אין עובר ואין שב. הכל נראה שומם. עצרתם את הרכב ואתם מרגישים אי נוחות שאתם פועלים על פי חוק אבל אין אף אחד שרואה אתכם ואין אף רכב שאמור לחצות. אתם לבד עם עצמכם. אז בשביל מה לעצור?. היסטוריית הנהיגה שלכם יכולה ברגע להיות מוכתמת על ידי רישום פלילי ולו רק בגלל אותו רגע בו היה לכם הספק.
יש סיבה לכל תמרור ’עצור‘ ולכל תמרור ’זכות קדימה‘ גם כשאתם נמצאים באזור שלא ברורה בו הסיבה לתמרורים. מספיקה שנייה אחת, בה הרגל המשיכה ללחוץ על הגז במקום על הבלם ואתם יכולים לפגוע ברכב שהגיח לו או להפגע מרכב שלו יש את זכות הקדימה והוא נוסע במהירות שלא מאפשרת לו לבלום באופן בטוח. בשני המקרים הללו, בגלל חוסר סובלנות ואי שמירה על החוק, יכול להיות שתצטרכו גם עורך דין פלילי במקום רק להשאר בתחום דיני התעבורה.
הפס הדק שבין עבירת תנועה לבין רישום פלילי
תחום דיני התעבורה נוגע באי שמירה על החוק בהיבטים השונים. היבטים כמו השארות בנתיב השמאלי לאחר עקיפה, נסיעה במהירות שמעל המותר, אי עצירה בצומת שבה יש תמרור ’עצור‘ או אף נסיעה בצומת שבה האור שהיה מואר ברמזור היה אור אדום.
לרוב, העבירות הללו מתועדות על ידי שוטרי תנועה או על ידי מצלמות שפרושות בכבישים השונים. לעתים לא מעטות, יש פיתוי רב לעבור על חוקי התנועה כשיודעים שאף אחד משני הגורמים הללו לא יכול לתפוס אתכם. אז מה אם לוחצים עוד קצת על דוושת הגז? אז מה אם חציתי מעבר חצייה מבלי לתת זכות קדימה לעוברי רגל?. יש המון חוקי תנועה שכשאין אף אחד שמסתכל, רבים מאיתנו עוברים.
רבים מאיתנו אף לא זוכרים שעשינו את עבירת התנועה והחיים ממשיכים. אך, אז, מגיעה הפגיעה. פגיעה ברכוש ביצור חי. עבירת תנועה קלה עוברת לסטאטוס של עבירה פלילית.
הטילו ספק בשיקול דעתכם
לרוב, צמתים ורמזורים ותיקונים בכביש נעשים בעקבות דף שנשפך. חוקי התנועה נוצרו מתוך התבוננות רחבה הרבה יותר מנקודת מבטנו שנעשית מתוך הרכב.
הסיבות שלנו לאי שמירה על החוקים אינן אובייקטיביות. לרוב, החלטתנו תושפע בגלל מתח, עייפות, הזדרזות, חוסר תשומת לב, שיקול דעת מוטעה, בטחון מופרז, ועוד.
אין אפשרות לנבא מתי עבירת תנועה קלה יכול להסתבך ולהפוך לפלילית ואסור להסתמך רק על שיקול הדעת האינדיבידואלי ואפילו להפך. חוקי התנועה נועדו להגן עלינו. על כל אחד מאיתנו.
